ביטוח הבריאות במדינת ישראל

ביטוח הבריאות במדינת ישראל

אמנם אנחנו במדינת ישראל אלופי העולם בהלקאה עצמית אבל חשוב שתדעו שאנחנו אלופים לא רק בזה, מערכת הבריאות הישראלית היא מבין המערכות המשוכללות והטובות ביותר בעולם המערבי כולו ואימפריות ענק כמו ארצות הברית, בריטניה וברוסיה יכולות רק להתקנא במערכת הבריאות שבנינו לעצמנו כאן בשנים האחרונות.

בעוד שבארצות הברית הנושא החשוב ביותר כיום הוא ביטוח הבריאות הממלכתי, וזה מה שממלא את רוב יומו של הנשיא אובמה.

לא מדובר בנושא פשוט כלל וכלל ויש למצוא איזונים ובלמים רבים.

הבעיה הגדולה ביותר שעומדת לפתחם של מקבלי ההחלטות היא כיצד ליצור מערכת שתאפשר מחד גיסא לבעלי הכנסות נמוכות להנות משירותי בריאות ומאידך לא תכביד את הנטל על בעלי השכר הממוצע מהמעמד הבינוני.

על מנת לפתור את הבעיה הזו השתמשו בארץ בביטוח בריאות פרוגרסיבי כלומר כזה שמתחשב בשכר של המבוטח, בדומה למס הכנסה.

כל אזרח משלם את ביטוח הבריאות שלו כאחוז מההכנסה באופן שמותיר מספיק כסף במערכת ולא פוגע בשכבות החלשות.

הבעיה השנייה נוגעת לתקופת האכשרה

בכל ביטוח ישנה תקופת אכשרה מסויימת שבמהלכה לא זכאים מצטרפים חדשים להנות מההטבות.

הדבר נועד למנוע פרצות אבטחה שבן יוכלו להסתנן אנשים שמצטרפים לביטוח רק אחרי שהאירוע הביטוחי כבר אירע.

מובן שבמערכת הבריאות הציבורית קשה עד בלתי אפשרי ליצור תקופה מסוג זה – מי שזקוק לטיפול רפואי לא יוכל להמתין עד שיחלפו שמונה חודשים מיום הצטרפותו וברוב המקרים הוא זקוק לכסף מיד וביד על מנת להציל את חייו.

הדבר נכון במיוחד לכאלו שהפסיקו מיוזמתם את הביטוח לצורך טיול ארוך, רילוקיישן או ללימודים בחול וכשהם חוזרים הם זקוקים לביטוח רפואי.

על מנת לאכוף את התשלומים הוחלט במדינת ישראל שכל אזרח חייב בביטוח ללא תלות במיקום הפיזי שבו הוא נמצא.

זה צודק כלפי האזרחים שבחול, מכיוון שישנה נטיה לשוב לארץ לצורך טיפולים ובעיקר כלפי אזרחים שנשארים בארץ (על מנת שעול התשלומים לא יפול רק עליהם).

ומה לגבי טיב השירות – על כך יש, תהייה ותמיד הייתה מחלוקת שכנראה לא תיפטר לעולם – השמיכה תמיד תהיה קצרה מדיי מכדי לכסות את כולם וגם ארונות קודש מיוחדים כנראה לא יעזרו.

פרטים נוספים באתר undefined